הרניה הינו שבר המבטא חולשה של קיר הבטן שדרכו יוצאת חתיכת ריקמה, בדרך כלל מהמעי. ישנם סוגים שונים של שברים, כאשר הנפוצים ביותר הינם שברי המפשעה. הרניה זו תבוא לידי ביטוי בבליטה ונפיחות בקפל שבין הבטן התחתונה לחלק הירך העליון.
בהרניה דו צדדית, אשר שכיחה בקרב 20% מהמטופלים, הבלט יהיה בשני הצדדים, בעיקר בקרב גברים. הגורמים לכך עלולים לכלול השמנת יתר, הזדקנות, הרמת משאות כבדים, או פעילות גופנית מאומצת יתר על המידה.
במצבי שבר, בייחוד כאשר נלווים נפיחות וכאבים, יש לטפל באמצעים כירורגיים פולשניים, בכדי למזער את הסיכון לסיבוכים פוטנציאליים. תיקון הבקע עשוי להתבצע באחת משתי גישות כירורגיות, האחת הינה שיטה פתוחה, והשניה בגישה לפרסקופית – סגורה. שתי הגישות עושות שימוש ברשת סינתטית כדי לחזק את החולשה הקיימת בקיר הבטן. ניסיון הכירורג בניתוחים קודמים יוכל לסייע להצלחת התהליך כולו ולמניעת הישנות ההרניה.
מי צריך להיות מטופל בניתוח?
למרות שהרניה, בייחוד אם היא דו צדדית, לא תירפא מעצמה, ישנם מקרים בהם יומלץ למטופל על מעקב בלבד. במקרה בו הבקע נעלם בשכיבה, נדחף בחזרה או נמצא כקטן מאד, אפשר יהיה לקבוע מעקב, ובלבד שהמעקבים יהיו תדירים ויוכלו לוודא באופן רציף את מצב ההרניה.
הניתוח מומלץ בעיקר למטופלים הסובלים מהרניה כלואה. במקרה של כליאה, חוסר טיפול עלול להוביל לחוסר אספקת דם לרקמות ונמק. ניתוח חירום ייקבע במצב של חום או בחילה, כאב פתאומי או כאשר הבליטה מחליפה צבע. אולם, גם במקרי אי נוחות הולכת וגדלה יומלץ על ניתוח תיקון במהירות האפשרית. שיטת הניתוח תיקבע על פי סוג השבר, מומחיות הרופא המטפל, יכולת ההתאוששות של המטופל ובחירתו האישית.
ניתוח תיקון פתוח ולפרסקופי
בניתוח פתוח, המנתח יחתוך באופן ישיר מעל הבקע, ויתפור את הרשת על דופן הבטן. מכיוון שניתוח זה נחשב לגדול יותר מניתוח לפרסקופי, הוא נעשה במסגרת אישפוז, בדרך כלל תחת הרדמה והרגעה. גישה זו מוצלחת לטיפול ותיקון שברים קטנים, ובמקרים בהם המטופל אינו מתאים לגישה הלפרסקופית.
ניתוח לפרסקופי הינו גישה המנסה להיות גישה עם פולשנות מינימאלית. היא מבוצעת תחת הרדמה מלאה, לאחר שהמנתח מכניס מספר צינורות (קנולות) דרך דופן הבטן במרחק מסוים ממקום השבר. התיקון נעשה דרך הקנולות וכך גם קיבוע הרשת הסינטתית לדופן הבטן. גישה זו משמשת לתיקון הרניות קטנות וגדולות. הניתוח הלפרסקופי נחשב כגישת הזהב בטיפול בהרניה דו צדדית, כאשר יש חשיבות יתרה לשיטת קיבוע הרשת, באופן שימנע את הישנות ההרניה.
התאוששות מהניתוח וסיבוכים פוטנציאליים
הן הניתוח הפתוח והן הניתוח הלפרסקופי הינם ניתוחים קצרים יחסית, אשר אורכים כשעה. בדרך כלל ההתאוששות מניתוחים אלה תהיה מהירה, והמטופל יוכל לחזור לניידות כבר בשעות הראשונות לאחר הניתוח. החזרה לפעילות היום יומית תוכל לקרות לאחר מספר ימים, עם הגבלות לנשיאת משאות כבדים ופעילות גופנית מאומצת, לחודש לאחר הניתוח. בדרך כלל תידרש תקופת מעקב לאחר הניתוח, בכדי לוודא כי אין חזרה של ההרניה, ולמנוע סיבוכים.
מכיוון שניתוח הרניה הינו ניתוח שכיח מאד, הסיבוכים הינם נדירים. אולם, יש לקחת בחשבון, כי בדומה להליכים כירורגיים אחרים, גם בניתוח הרניה עלולים להיות סיבוכים כתוצאה מההרדמה עצמה, זיהום, כאב, קרישי דם והצטלקויות לא אופטימליות. באופן ספציפי, בניתוחי הרניה, עלולים להתפתח גושים מתחת לפצע הניתוח, פגיעה באיברי הבטן, חולשת רגליים זמנית, אי נוחות מתמשכת או כאב במפשעה ופגיעה בעצבים. כאשר יש חשש לאחת מהתופעות הנ"ל, יש להעיר את תשומת ליבו של הרופא.
אולי יעניין אותך גם:
