סוגי כאב
כאב ריבאונדי עקב שימוש בתרופות
כמעט כל אחד מאיתנו נוטל תרופות מפעם לפעם, כאשר יש אנשים אצלם השימוש הוא על בסיס קבוע. אנחנו מודעים לתופעות הלוואי והסיכונים של חלק גדול
כאב הוא למעשה תחושה סובייקטיבית של אדם, המורכבת מאלמנטים תחושתיים ורגשיים, ומוגדרת כלא נעימה.
מטרתו האבולוציונית של הכאב היא לגרום לנו למנוע פגיעה נוספת באיבר. כך למשל נדע לא לגעת בתנור לוהט- הכאב מזהיר אותנו שכוויה היא אירוע לא רצוי ברקמות הגוף.
הבעיה היא, שהכאב אינו מפסיק לאחר שהעביר אלינו את המסר ההישרדותי. הכאב ממשיך גם כשאנחנו מטפלים במקורו. לעיתים, הכאב הוא עיקרו של הבעיה, ולא תמיד אנחנו יודעים להסביר מדוע כואב לנו.
כאב עשוי להיות גורם עיקרי בירידה ביכולת התפקוד של אנשים החולים במחלות שונות והוא מונע מאיתנו לעשות פעולות שונות, ויכול להשפיע גם על מצבנו הרגשי (עד למצב של דיכאון).
כאב הוא בעצם פרשנות של המוח לאותות שהוא מקבל מרקמות הגוף השונות. כאשר חל שינוי כלשהו בתאים או ברקמות, קולטנים שנמצאים בקצוות של מערכת העצבים הפריפרית (נוציצפטורים) חשים בשינוי הזה.
הנוציצפטורים מתחילים בשרשרת תגובות של תאי עצב עד מוח השדרה, ומשם למערכת העצבים המרכזית במוח. המידע המועבר למרכזים שונים במוח מעובד ומפורש לתחושה של כאב ברקמה מסוימת.
סיווג אחד מתייחס למשך הכאב:
א. כאב אקוטי (חד)- עוצמה גבוהה של כאב, לפרק זמן קצר יחסית (דקות ספורות או ימים אחדים).
ב. כאב כרוני (מתמשך)- כאב בכל עוצמה אשר מתמשך לאורך זמן ארוך.
סיווג נוסף מתייחס לרקמה הכואבת: כאב שרירים, פרקים, עצמות, איברים פנימיים (כאב ויסצרלי), כאב הנובע מבעיה באספקת הדם לאיבר (כאב איסכמי), וכאב שנובע מפגיעה במסלול העצבי בו מובל האיתות על הכאב מרקמה מסוימת את המוח (כאב נוירופתי).
ניתן לסווג כאב גם לפי המחלה הגורמת אותו (כאב סרטני לעומת כאב שפיר), או על פי תסמונות מוכרות (למשל- כאב של מגרנה, וכד').
כאשר חשים בכאב, ברירת המחדל הרצויה ביותר היא למצוא את מקור הכאב ולטפל בו. אך לעיתים הטיפול הוא מתמשך, והכאב ממשיך ללוות לאורך זמן. לעיתים גם לא ניתן לגלות את מקור הכאב, ויש לטפל בתחושת הכאב הכרוני ללא טיפול בגורם לו.
התפיסה הרווחת היום היא שכאב הוא בעיה בפני עצמה, שיש לשים אליה לב ולטפל בה (במקביל לטיפול במחלה, או ללא טיפול במחלה במידה ואי אפשר לטפל או לאבחן אותה). כך הולכות ומתרבות להן מרפאות הכאב, אשר חרטו על דגלן את הניסיון לאפשר לאנשים הסובלים מכאבים לחזור לשגרת חיים נורמאלית ככל האפשר, מבלי לסבול כל הזמן.
ברוב מרפאות הכאב עובד צוות רב מקצועי, אשר מעניק טיפולים נגד כאב במגוון רחב של אפשרויות. הצוות כולל בדרך כלל רופאים כלליים, נוירולוגים, פסיכולוגים ומטפלים פרה רפואיים ואלטרנטיביים שונים. האפשרויות הטיפוליות הן רבות:
1. שימוש בתרופות ובמשככי כאבים (בכדורים, בזריקה דרך הוריד או השריר, או בזריקה לחלל האפידורלי). קיים מגוון רחב של משככי כאבים בדרגות השפעה שונות.
2. טיפולים פרה-רפואיים כגון פיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי (לעיתים מטרת הטיפול היא לחיות טוב יותר לצד הכאב, כאשר לא ניתן לבטלו), טיפול בביופידבק אשר מטרתו "ללמד" את המח פרשנות אלטרנטיבית למסרים העצביים של הכאב), טיפולים בלייזר או באולטראסאונד וכד'.
3. טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור סיני, טיפול בגלי קול, הילינג, עיסויים, היפנוזה, שימוש בצמחי מרפא ועוד.
לא אחת, הטיפול שיוצא לפונה למרפאת הכאב כולל שילוב של מספר אפשרויות מבין הנ"ל, כך שתוענק לו תשובה מקיפה ככל האפשר למען שיפור איכות חייו.
כמעט כל אחד מאיתנו נוטל תרופות מפעם לפעם, כאשר יש אנשים אצלם השימוש הוא על בסיס קבוע. אנחנו מודעים לתופעות הלוואי והסיכונים של חלק גדול
הנטייה האנושית הבסיסית היא להימנע ככל האפשר מכאב ולחפש מקורות של אושר, שמחה ועונג. זהו דבר טבעי, כמעט ברור מאליו. למעט מחלות גנטיות נדירות שבהן
כל אדם סובל מדי פעם מכאבים, תחושה של סבל ואי נוחות שבאה לאותת לנו על פגיעה באחת מבין רקמות הגוף. הבעיה הופכת לחמורה שבעתיים במקרה
קיימים הבדלים בין אנשים שונים מבחינת רמות הכאב וההתמודדות איתו. אבל האם ההבדלים קיימים גם בפן המגדרי? על פניו התשובה נראית חיובית, כאשר ידוע כי
מרפק פופאי, הנקרא גם olecranon bursitis, הוא דלקת בשקיות הקטנות של הנוזלים המסייעים למפרקים לנוע בצורה חלקה. מצב זה משפיע על החלק האחורי של המרפק,
רוב תסמיני הכאבים אינם מסמנים מצב רפואי רציני, אך יש לבדוק אותם ולהתייעץ עם רופא במיוחד כשמופיעים התסמינים הבאים:
כאב הוא למעשה תחושה סובייקטיבית של אדם, המורכבת מאלמנטים תחושתיים ורגשיים, ומוגדרת כלא נעימה.
מטרתו האבולוציונית של הכאב היא לגרום לנו למנוע פגיעה נוספת באיבר. כך למשל נדע לא לגעת בתנור לוהט- הכאב מזהיר אותנו שכוויה היא אירוע לא רצוי ברקמות הגוף.
הבעיה היא, שהכאב אינו מפסיק לאחר שהעביר אלינו את המסר ההישרדותי. הכאב ממשיך גם כשאנחנו מטפלים במקורו. לעיתים, הכאב הוא עיקרו של הבעיה, ולא תמיד אנחנו יודעים להסביר מדוע כואב לנו.
כאב עשוי להיות גורם עיקרי בירידה ביכולת התפקוד של אנשים החולים במחלות שונות והוא מונע מאיתנו לעשות פעולות שונות, ויכול להשפיע גם על מצבנו הרגשי (עד למצב של דיכאון).
כאב הוא בעצם פרשנות של המוח לאותות שהוא מקבל מרקמות הגוף השונות. כאשר חל שינוי כלשהו בתאים או ברקמות, קולטנים שנמצאים בקצוות של מערכת העצבים הפריפרית (נוציצפטורים) חשים בשינוי הזה.
הנוציצפטורים מתחילים בשרשרת תגובות של תאי עצב עד מוח השדרה, ומשם למערכת העצבים המרכזית במוח. המידע המועבר למרכזים שונים במוח מעובד ומפורש לתחושה של כאב ברקמה מסוימת.
סיווג אחד מתייחס למשך הכאב:
א. כאב אקוטי (חד)- עוצמה גבוהה של כאב, לפרק זמן קצר יחסית (דקות ספורות או ימים אחדים).
ב. כאב כרוני (מתמשך)- כאב בכל עוצמה אשר מתמשך לאורך זמן ארוך.
סיווג נוסף מתייחס לרקמה הכואבת: כאב שרירים, פרקים, עצמות, איברים פנימיים (כאב ויסצרלי), כאב הנובע מבעיה באספקת הדם לאיבר (כאב איסכמי), וכאב שנובע מפגיעה במסלול העצבי בו מובל האיתות על הכאב מרקמה מסוימת את המוח (כאב נוירופתי).
ניתן לסווג כאב גם לפי המחלה הגורמת אותו (כאב סרטני לעומת כאב שפיר), או על פי תסמונות מוכרות (למשל- כאב של מגרנה, וכד').
כאשר חשים בכאב, ברירת המחדל הרצויה ביותר היא למצוא את מקור הכאב ולטפל בו. אך לעיתים הטיפול הוא מתמשך, והכאב ממשיך ללוות לאורך זמן. לעיתים גם לא ניתן לגלות את מקור הכאב, ויש לטפל בתחושת הכאב הכרוני ללא טיפול בגורם לו.
התפיסה הרווחת היום היא שכאב הוא בעיה בפני עצמה, שיש לשים אליה לב ולטפל בה (במקביל לטיפול במחלה, או ללא טיפול במחלה במידה ואי אפשר לטפל או לאבחן אותה). כך הולכות ומתרבות להן מרפאות הכאב, אשר חרטו על דגלן את הניסיון לאפשר לאנשים הסובלים מכאבים לחזור לשגרת חיים נורמאלית ככל האפשר, מבלי לסבול כל הזמן.
ברוב מרפאות הכאב עובד צוות רב מקצועי, אשר מעניק טיפולים נגד כאב במגוון רחב של אפשרויות. הצוות כולל בדרך כלל רופאים כלליים, נוירולוגים, פסיכולוגים ומטפלים פרה רפואיים ואלטרנטיביים שונים. האפשרויות הטיפוליות הן רבות:
1. שימוש בתרופות ובמשככי כאבים (בכדורים, בזריקה דרך הוריד או השריר, או בזריקה לחלל האפידורלי). קיים מגוון רחב של משככי כאבים בדרגות השפעה שונות.
2. טיפולים פרה-רפואיים כגון פיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי (לעיתים מטרת הטיפול היא לחיות טוב יותר לצד הכאב, כאשר לא ניתן לבטלו), טיפול בביופידבק אשר מטרתו "ללמד" את המח פרשנות אלטרנטיבית למסרים העצביים של הכאב), טיפולים בלייזר או באולטראסאונד וכד'.
3. טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור סיני, טיפול בגלי קול, הילינג, עיסויים, היפנוזה, שימוש בצמחי מרפא ועוד.
לא אחת, הטיפול שיוצא לפונה למרפאת הכאב כולל שילוב של מספר אפשרויות מבין הנ"ל, כך שתוענק לו תשובה מקיפה ככל האפשר למען שיפור איכות חייו.