כיוון שפחות מעשרה אחוז מהבקעים מאובחנים בנשים, ישנם רבים המאמינים כי מדובר בבעיה רפואית המהווה את נחלתם הבלעדית של גברים, תינוקות וילדים. יחד עם זאת, בין שניים לחמישה אחוז מהנשים יסבלו מבקע במהלך חייהן.
במאמר שלפניכם נסקור את המאפיינים הייחודיים הרלוונטיים לבקעים בקרב האוכלוסייה הנשית. באופן כללי סוגי הבקעים השכיחים ביותר בקרב נשים הם בקע מפשעתי, בקע בצלקת, בקע טבורי ובקע פמורלי.
בקע בצלקת
אחרי שמטופל עובר ניתוח המבוצע דרך חתך בדופן הבטן, הרקמה הצלקתית עשויה להוות נקודת חולשה, דרכה עשויות לעבור לולאות מעי או איברים אחרים מחלל הבטן אל מתחת לעור.
מכלל סוגי הבקעים שמתוקנים בניתוח בבתי החולים, בקע בצלקת מהווה כעשרה אחוזים. כמו כן כ-15-10 אחוזים מכלל המטופלים שעוברים ניתוח עם פתיחת בטן, יסבלו בשלב מאוחר יותר מבקע בצלקת.
האיברים שמצליחים לחדור דרך הבקע גורמים להרחבת הפגם בדופן הבטן ובמקרים החמורים שק הבקע שבולט מתחת לעור יכול להגיע לממדים עצומים.
במצב זה עלולים להתפתח כאבים, הפרעות בתפקוד היומיומי, חוסר סימטריה בולט וכן ישנה עלייה בסיכון לחסימת מעיים. כל אישה שעברה ניתוח בדופן הבטן נמצאת בסיכון לפתח בקע בצלקת, כשבין היתר מדובר על נשים לאחר ניתוח קיסרי.
הסיכון לפתח בקע זה גבוה יותר בקרב נשים הסובלות מהשמנת יתר, נשים סובלות לאחר הניתוח מסיבוכים ריאתיים הגורמים לשיעול חריף שמעלה את הלחץ התוך-בטני ומנותחות שסובלות מזיהום בחתך הניתוחי לאחר הניתוח. למעשה כל גורם שמוביל לעלייה בלחץ התוך-בטני או לחולשה של הצלקת הניתוחית, מגדיל את הסיכוי להיווצרות של בקע בצלקת.
בקע מפשעתי
הרוב המכריע של הבקעים המפשעתיים מתרחשים בקרב גברים אך חשוב לזכור שגם שני אחוז מהנשים יסבלו מסוג זה של בקע במהלך חייהן. במקרה זה הבקע מתרחש בתעלה המפשעתית, המשמשת למעבר של כלי דם ומרכיבים שונים של מערכת הרבייה.
בתעלת המפשעה בגברים ניתן למצוא למשל את חבל הזרע, את העצב הג'ניטופמורלי ואת כלי הדם הנלווים לחבל הזרע ובנשים את הרצועה העגולה, השומרת על פוזיציית הרחם התקינה.
הסיבוך המרכזי של בקע מפשעתי בא לידי ביטוי בכליאה של לולאת מעי בתעלת המפשעה. במצב זה לולאת המעי הכלואה עשויה לעבור חנק ונמק. יחד עם זאת, כל עוד הבקע קטן יחסית ולא גורם לכאבים או הפרעות תפקודיות, יתכן בהחלט שניתן יהיה להסתפק במעקב בלבד ולא לנתח.
יש לציין כי דרך הפגם בתעלה המפשעתית יכולים לעבור איברים שונים מחלל הבטן ולא רק לולאת מעי. כך לדוגמה יכולים לעבור דרך הפתח גם מקטעים משלפוחית השתן והתוספתן ובנשים עשויים לעבור איברים כמו חצוצרה או שחלה. איברים אלה עשויים לעשות את דרכם במקרים החמורים עד לאזור השפתיים הגדולות, שבו מסתיימת הרצועה הגדולה, בדיוק כפי שבגברים האיברים יכולים להגיע עד לשק האשכים.
בקע פמורלי
הבקע הפמורלי בוקע דרך התעלה הפמורלית, מתחת לתעלה המפשעתית וניתן לאבחן אותו בכשליש מהנשים שאובחנו עם בקע מפשעתי. אמנם הבקע הפמורלי מהווה כשלושה אחוז בלבד מכל סוגי הבקעים, אך כמעט בכל המקרים בקעים אלה מתרחשים בקרב נשים, בשל מבנה האגן שלהן.
למרבה הצער מדובר בסוג שנחשב לקשה מאוד לאבחון. כפועל יוצא מכך, בקעים אלו לרוב מאובחנים רק בעקבות סיבוך שהוביל למצב מסוכן והצריך ניתוח חירום.
גורמי הסיכון לבקע פמורלי כוללים היריונות מרובים, עצירות כרונית והרמה של משאות כבדים או כל גורם אחר שמוביל לעלייה בלחץ התוך-בטני כמו שיעול כרוני לצורך העניין: בגברים ניתן לראות עלייה בסיכון לבקע פמורלי למשל במטופלים הסובלים מקושי בהשתנה על רקע ערמונית מוגדלת.
בקע טבורי
בקע טבורי נפוץ בעיקר בילדים הבאים לעולם עם חולשה מולדת של דופן הבטן באזור הטבור. יחד עם זאת בקעים אלה יכולים להופיע גם במבוגרים ובעיקר בנשים.
בדרך כלל בקע זה מאובחן בנשים במהלך הטרימסטר השני להיריון בעקבות ההתרחבות המהירה של הבטן: אזור הטבור מהווה נקודת חולשה ולכן במקרים שבהם הסיבים של רקמת החיבור המחברת את שרירי הבטן בקו האמצע נקרעים בעקבות שינויים פיזיולוגיים מהירים, זהו האזור הרגיש ביותר לנזקים.
תהליך זה מתרחש גם בקרב גברים ונשים שהעלו במהירות במשקלם, הסובלים מהשמנת יתר. גם במקרה הזה הסיכון המרכזי הוא שלולאת מעי או איבר אחר מחלל הבטן יחדור דרך הבקע ויסבול מאיסכמיה (פגיעה באספקת הדם התקינה) ונמק ולכן לרוב יהיה צורך לבצע ניתוח אלקטיבי לתיקון הבקע לצורך מניעת סיבוכים.
