הרניה כלואה או בקע כלוא, הוא מצב רפואי שבו איברים מחלל הבטן עוברים דרך פגם בדופן הבטן, מתמקמים בשק הבקע ונכלאים בו.
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר מהשנים האחרונות לבקע כלוא, התרחשה באוגוסט 2018, כשראש הממשלה בנימין נתניהו, עבר ניתוח חירום לתיקון בקע טבורי כלוא.
באופן כללי בקע הוא פגם בדופן הבטן, דרכו איברים מחלל הבטן יכולים לצאת ממיקומם הטבעי בחלל הבטן לאזור אחר. כך למשל במקרה של בקע מפשעתי, לולאת מעי עלולה לחדור לתעלת המפשעה.
בגוף האדם ישנם מספר מקומות שבהם ניתן לראות שכיחות גבוהה יחסית של בקעים, בשל העובדה שמקומות אלה מהווים נקודות חולשה. בין היתר מדובר באזור הטבור (בקע טבורי), באזור המעבר של הוושט דרך הסרעפת (בקע סרעפתי), באזור התעלה הפמורלית (בקע פמורלי), באזור תעלת המפשעה (בקע מפשעתי) ובאזור הנקב הסתום (בקע אובטורטורי).
יש לציין כי ישנו מגוון רחב של בקעים כלואים שונים, הנבדלים אלה מאלה בין היתר בסוגי האיברים שהצליחו לחדור לשק הבקע. למשל בקע על שם Maydl, הוא בקע מפשעתי שבו ניתן לראות בשק הבקע זוג לולאות מעי שעברו כליאה, המפעילות לחץ על לולאה שלישית הממוקמת ביניהן. לעומת זאת בקע על שם Richter הוא בקע מפשעתי שבו רק דופן אחת של לולאת מעי עברה כליאה. בשל כך הסיבוך הפוטנציאלי הוא נמק של הדופן אך לא חסימת מעי.
מה הם התסמינים של בקע כלוא?
התסמינים של בקע כלוא משתנים בהתאם לסוג האיבר (או הרקמה) שהצליח לחדור לשק הבקע, למידת ההפרעה לזרימת הדם, לגילו של המטופל, למיקום הבקע בגוף ועוד. כך לדוגמה הנזק העיקרי במקרה של כליאת לולאת מעי המתרחשת בעקבות של בקע מפשעתי בתינוקות, הוא לחץ המופעל על כלי הדם של האשך.
הלחץ על כלי דם אלה מוביל לאיסכמיה של האשך וללא טיפול יגרום לנזק בלתי הפיך לאשך. לעומת זאת במקרה של בקע מפשעתי כלוא באדם מבוגר, שבו לולאת מעי הצליחה לחדור ולהתמקם בתעלת המפשעה, הסיכון העיקרי הוא לאיסכמיה ובהמשך לנמק של המעי.
- תסמינים של חסימת מעי – התסמינים של בקע כלוא שגורם לחסימת מעי כוללים בין היתר הקאות, כאבי בטן עוויתיים, עצירות, עלייה בלחץ הדם, דופק מהיר, אי נוחות בטנית, נפיחות בטנית ועוד. הסיבוך החמור ביותר של חסימת מעי בא לידי ביטוי בפגיעה באספקת הדם התקינה למעי הכלוא בשק הבקע. הפרעה באספקת הדם מובילה לאיסכמיה ולנמק של דופן המעי ובמקרה שבו נפגעת אספקת הדם העורקית, קיים סיכון להתנקבות של המעי. במצב זה חומרים טוקסיים שמקורם בחיידקי המעי חודרים לזרם הדם ומובילים לזיהום מערכתי מסכן חיים.
- תסמינים של קיבה כלואה – בחולים הסובלים מבקע פארא-וושטי, בזמן שמתרחשת עלייה בלחץ התוך-בטני, קרקעית הקיבה נדחפת לבית החזה ובמקרים מסוימים כל הקיבה מצליחה לחדור לבית החזה, כשרק השוער ומערת השוער (הפילורוס והאנטרום) נותרים בחלל הבטן. מצב זה נקרא קיבה הפוכה. כשהקיבה נכלאת בבית החזה, היא נמצאת בסיכון גבוה יחסית לפתח כיבים פפטיים. במצב זה החולה נמצא בסיכון לדימום מתמיד המוביל לאנמיה, הבאה לידי ביטוי בסחרחורות, עייפות, חולשה ניכרת ועוד. לעומת זאת דימום חד מכיבים פפטיים בקיבה עשויים לגרום גם לשחרה ולהקאות דמיות. הסיבוך החמור ביותר של בקע סרעפתי כלוא הוא פגיעה באספקת הדם לדופן הקיבה, שעשויה לגרום להתנקבות של הקיבה.
מה הסיכוי להופעת בקע כלוא?
בעבר כל אבחנה של בקע מפשעתי הובילה לניתוח תיקון וזאת על מנת למנוע את האפשרות של כליאה. כיום לעומת זאת ידוע כי אין צורך לנתח כל חולה הסובל מבקע מפשעתי וזאת כיוון שאין יתרון לטיפול הכירורגי על פני הטיפול השמרני הכולל מעקב בלבד. זאת כמובן אלא אם כן מדובר בבקע שגורם להפרעות תפקוד ולתסמינים המפריעים לחולה כמו בלט מטריד או כאבים.
במקרה של בקע פמורלי לעומת זאת הגישה שונה שכן מדובר בבקעים שנוטים לעבור כליאה בשכיחות גבוהה. אי לכך במקרה שבו מאובחן בקע פמורלי, ההמלצה היא שלא להסתפק במעקב ותחת זאת לבצע ניתוח לתיקון הבקע.
גם במקרה של בקע אובטורטורי, המהווה פחות מאחוז אחד מכלל סוגי הבקעים, ניתן לראות שיעור כליאה גבוה יחסית. למעשה בקע זה מהווה ארבעה אחוז מהגורמים לחסימת מעיים, חרף שכיחותו הנמוכה.
כיצד מאבחנים בקע כלוא?
בקע כלוא מאבחנים בהתבסס על התמונה הקלינית, בדיקה גופנית ובדיקות דימות. למשל במקרה של בקע אובטורטורי כלוא, ניתן לראות בבדיקת CT של הירך והאגן את שק הבקע הממוקם בין הפקטינאוס לשריר האובטורטורי החיצוני.
לעומת זאת במקרה של בקע סרעפתי מולד על שם Bochdalek, ניתן יהיה להדגים את האיברים הכלואים בבית החזה בצילום חזה ובבדיקת MRI.
כיצד מטפלים בבקע כלוא?
הטיפול בבקע כלוא הוא כירורגי בלבד, כשמטרת הניתוח היא להחזיר את האיברים שנכלאו בשק הבקע למקומם הנורמלי ולתקן את הפגם בדופן הבטן או בסרעפת, שדרכו הצליחו לחדור איברי חלל הבטן לשק הבקע.
במקרים שבהם הופיעו סיבוכים, מהלך הניתוח יכלול גם טיפול בסיבוכים במטרה למזער נזקים: אם לדוגמה לולאת מעי נכלאה בשק הבקע והתרחש נמק של המעי, יהיה צורך לכרות את המקטע הנמקי ולבצע פיום.
ככול שהאיברים כלואים בשק הבקע זמן רב יותר, כך הסיכוי לפגיעה באספקת הדם גבוה יותר בהתאם. אי לכך בכל מקרה שבו מאובחן בקע כלוא, השאיפה היא להוביל את המטופל לניתוח כמה שיותר מהר.
