בקע ב-Linea alba (בקו הלבן) מעל הטבור, מוגדר כבקע אפיגסטרי או בקע ברום הבטן. המעטפת התחתונה והמעטפת העליונה של הרקטוס (שריר הבטן הישר) מתאחדות בחלקו הפנימי של השריר, הנקרא בשפה המקצועית, Rectus abdominis.
החיתולית (פסציה) הנוצרת כתוצאה מאיחוי זה מתחברת לפסציה דומה (של הרקטוס הנגדי) ויחד הן יוצרות את ה-Linea alba. מוצאו של הקו הלבן ב-Xiphoid (זיז עצם החזה) וסופו ב-Symphysis pubis. בחלק העליון של הקו הלבן רוחבו הוא כסנטימטר וחצי ולפני הטבור הוא נעשה צר יותר.
מתחת לקו הלבן נמצא את הפסציה הרוחבית ואת השומן הפרה-צפקי וישנם גם מספר זוגות מקבילים של כלי דם ועצבים החודרים את הקו הלבן משני צדדיו.
מה הם הגורמים לבקע ברום הבטן?
בקע שעובר דרך הקו הלבן יכול להיווצר עקב חולשה מולדת של הקו הלבן או על רקע הגדלה של הפתח מסביב לאזור של כניסת כלי הדם. בקע זה הוא ממציא שכיח יחסית, כאשר שכיחותו באוכלוסייה הבוגרת נעה בין שלושה לחמישה אחוז.
בקע זה שכיח יותר בגברים (פי שלושה יותר מאשר בנשים), בעיקר בגילאים שבין 50-20. בחמישית מהחולים ניתן לאבחן יותר מבקע אחד ברום הבטן וב-80% מהמקרים הבקע ממוקם מעט שמאלה מהקו הלבן.
מה הם התסמינים של בקע ברום הבטן?
התסמין הנפוץ ביותר הוא בליטה קטנה מעל לגובה הטבור בקו הלבן. בדרך כלל החולה לא יתלונן על כאבים, אלא אם כן רקמת שומן נכלאה בפתח שנוצר בקו הלבן. במצב זה השומן הכלוא עשוי לעבור תהליך של חנק (סטרנגולציה) ואז יופיעו כאבים באזור.
הואיל וכאב אינו ממצא שכיח בקרב החולים, כאשר מגיע לאבחון מטופל הסובל מכאבי בטן ובקע ברום הבטן, יש תחילה לשלול פתולוגיה תוך בטנית לפני שניתן יהיה לגשת לטפל בבקע. הממצאים השכיחים ביותר מבין הממצאים התוך בטניים הם כיב התריסריון ואבני כיס מרה.
כיצד מאבחנים בקע ברום הבטן?
תהליך האבחון כולל בדיקה גופנית של כירורג ובדיקת אולטרסאונד. השילוב של הממצאים מאפשר לאבחן את הבקע בצורה ודאית.
כיצד מטפלים בבקע ברום הבטן?
כיוון שברקע ברום הבטן לא חולף מאליו וכיוון הוא עשוי לגרום לכאבים ולכליאה של לולאת מעי המובילה לנמק, ההמלצה הכללית בחלק ניכר מהמקרים היא שלא להתמהמה עם הטיפול בבעיה. הטיפול כולל ניתוח לתיקון הבקע, המבוצע תחת הרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית) או כללית, בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית) או פתוחה.
בגישה הפתוחה המנתח מבצע חתך אחד באורך של שישה עד עשרה ס"מ מעל הטבור ולאחר שהוא מזהה את שק הבקע, הוא מפריד אותו מהרקמות הסובבות אותו ומחזירו חזרה לחלל הבטן. את הפגם בשרירי הבטן נהוג לסגור באמצעות רשת העשויה מחומר שלא נדחה על ידי הגוף ולא מתכלה.
במהלך הזמן רקמות הגוף גדלות לתוך הרשת ומקבעות אותה במקומה. הרשת מקובעת למקומה גם כן באמצעות סיכות ניתוחיות ולאחר סגירת הבקע, המנתח יתפור את החתך הניתוחי והאזור ייחבש. בגישה הזעיר פולשנית, במקום חתך אחד, מבוצעים שלושה נקבים זעירים בדופן הבטן.
דרך הנקבים הזעירים יוחדרו מצלמת וידאו וכלי ניתוח והתהליך כולו מבוצע בזמן שהמצלמה משדרת את התמונות למסך שעליו מסתכל המנתח. ב-20-15 אחוז מהמטופלים, מתרחש סיבוך המופיע בדמות בקע חוזר במקום התיקון של הבקע הקודם, מעליו או מתחתיו.
