בנוסף לבקע מפשעתי, בקע טבורי ובקע סרעפתי, הנחשבים לבקעים מוכרים יחסית בקרב הציבור הרחב, ישנה עוד שורה ארוכה של בקעים הנחשבים לנדירים יחסית. במאמר שלפניכם נפרט בקצרה אודות מספר בקעים נדירים שכאלה.
בקע בין-דפני – Interparietal hernia
בקע בין-דפני הוא בקע שבו השק מצליח לחדור בין השכבות של דופן הבטן אך אינו מצוי תחת העור. סך הכול ישנם שלושה בקעים מסוג זה להלן:
- פרו-צפקי – כשהשק ממוקם בין החיתולית הרוחבית לצפק.
- מפשעתי בין-רקמתי – כשהשק חודר דרך הטבעת הפנימית אבל לא ממשיך בתוך התעלה ותחת זאת חודר בין השרירים של דופן הבטן.
- מפשעתי שטחי – כשהבקע פורץ דרך תעלת המפשעה אך מבצע דיסקציה של תת-העור. במקרים אלה קצה השק יכול לבלוט באזורים שונים בדופן הבטן.
אמנם בקעים אלה נחשבים לנדירים מאוד אך נוטים לעבור חנק (סטרנגולציה) לעתים קרובות מאוד. בתהליך האבחון יש לבצע אבחנה מבדלת עם שאתות בדופן הבטן, אבחנה המתקבלת במקרים רבים בטעות.
בצילום בטן צדדי אפשר להבחין בבקע מפשעתי בין-רקמתי כשרואים לולאות מעי הממוקמות בתוך דופן הבטן. כמו כן ניתן להדגים את הבקע בבדיקת אולטרסאונד ובבדיקת CT. תיקון הבקע מבוצע בניתוח, בשיטות המשמשות לתיקון בקע מפשעתי.
בקע שתי (סכיאטי) – Sciatic hernia
בקע שתי הוא בקע הפורץ דרך נקב השת הגדול והאבחנה של בקע זה מתבצעת לאחר סטרנגולציה (חנק) או לאחר כליאה (Incarceration). את ניתוח התיקון מבצעים בגישה בטנית. התיקון מבוצע אחרי הוצאת השק והפתח נסגר בעזרת רשת סינטטית או מתלה של פסציה (חיתולית).
בקע על-שם Litter's hernia – Litter
בקע על שם Litter (רופא צרפתי שתיאר את התופעה בתחילת המאה ה-18) הוא בקע טבורי, פמורלי או מפשעתי, שבו סעיף על שם מקל חודר לשק השבר. סעיף על שם מקל הוא המום השכיח ביותר במעי הדק, הקיים בכשני אחוז מהאוכלוסייה.
מדובר למעשה בשריד עוברי של שק החלמון, שבהתפתחות העוברית היה מחובר לקצה של המעי האמצעי. במסגרת ניתוח התיקון יש לכרות את הסעיף על שם מקל.
בקע מותני או גבי – Lumbar or dorsal hernia
בקע מותני או גבי הוא בקע בדופן הגב, כששני המקומות האופייניים לבקע זה הם המשולש האחורי העליון (על שם Grynfeltt) והמשולש האחורי התחתון (על שם Petit).
המשולש העליון מוגבל על ידי שריר הבטן האלכסוני הפנימי, שריר המשור האחורי והצלע ה-12 ואילו גבולות המשולש התחתון הם שריר הבטן האלכסוני החיצון, רכס הכסל והחיתולית החזית-מותנית. משני האזורים האלו, התחתון הוא הגדול יותר ולכן שכיחות הבקעים בו גבוהה יותר בהתאם.
התלונה המרכזית של המטופלים שסובלים מבקע זה היא נפיחות שהתפתחה באזור הגב, שבמצב עמידה ניתנת לדחיקה חזרה או נעלמת מאליה. באבחנה המבדלת יש לשלול מורסה, המטומה, שאתות של הרקמות הרכות, גושים שהתפתחו על רקע קרע בשרירים ושאתות של הכליה.
בקע מותני או גבי יש לתקן בניתוח סמוך ככול האפשר לאבחנה וזאת כיוון שבקעים מסוג זה נוטים לגדול. כמו כן כליאה וחנק (סטרנגולציה) מתרחשים בכעשרה אחוז מהחולים. התיקון מבוצע על ידי תפירה של שולי הפסציה או באמצעות הנחת רשת סינטטית.
בקע פרינאלי – Perineal hernia
בקע פרינאלי (בקע בחיץ הנקבים) הוא בקע מולד או נרכש, הפורץ בין השרירים של רצפת האגן. הבקע הפרינאלי יכול להיות אחורי או קדמי לשריר הרוחבי של חיץ הנקבים, הנקרא Transvers perineal muscle ומופיע בעיקר בקרב חולים לאחר כריתה של כל איברי האגן (pelvic exentration), חולים לאחר כריתה משולבת בטנית-פרינאלית של החלחולת (Miles operation) וחולים לאחר כריתת הערמונית בגישה פרינאלית.
בקע זה מופיע כמסה רכה בולטת שניתנת להחזרה באזור הפרינאלי. במקרה של בקע קדמי יופיעו כאבים בזמן מתן שתן ובמקרה של בקע אחורי, יופיעו קשיים בישיבה.
בנוסף במקרה של בקע אחורי, העור שמעל אזור הבקע עשוי להיות מכויב. ניתוח התיקון מבוצע לרוב בגישה אבדומינופרינאלית משולבת ולאחר שמחזירים את השק, מתקנים את החיתולית ואת השרירים הפרינאליים.
