אפקסור (Effexor) הוא אחד מהשמות המסחריים של תרופה הנקראת ונלאפקסין. תרופה זו לצד תרופות נוספות כמו למשל מילנציפרן או דולוקסטין שייכת למשפחת התרופות הנקראת SNRI. התרופות במשפחה זו משמשות לטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון וכאבים כרוניים שנובעים כתוצאה מבעיה נוירולוגית. המנגנון המרכזי שבו עובדות התרופות במשפחה זו הוא עיכוב הספיגה החוזרת של נוראפינפרין וסרוטונין שלא נוצלו בסינפסות.
מנגנון הפעולה של האפקסור באופן ספציפי נחשב למורכב ומתוחכם מאוד שכן מדובר על מנגנון תלוי מינון: במינונים נמוכים התרופה משפיעה אך ורק על הקליטה החוזרת של הסרוטונין, כאשר מגדילים את המינון מעל למאה וחמישים מיליגרם ליום, התרופה פועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין ובמידה ומעלים את המינון מעבר לשלוש מאות מיליגרם ליום, התרופה משפיעה גם על הדופמין.
הופעה של תופעות כמו בחילה, כאבי בטן וראש נפוצות כאשר המצב הנפשי רע, והשימוש בתרופות פכיאטריות, כמו סימבלטה למשל בדומה לאפקסור עוזר מאוד בהקלה על הכאבים. ישנן מחלות ידועות כמו פיברומיאלגיה למשל, שנעזרות בתרופות הללו וזוכות להקלה משמעותית בכאבים ואפשרות לתפקוד יומיומי טוב יותר.
אופן נטילת התרופה
התרופה נמכרת בכדורים במשקל של שבעים וחמישה מיליגרם או שלושים ושבעה וחצי מיליגרם. בדרך כלל הטיפול מתחיל בנטילה של שני כדורים במשקל של 37.5 מיליגרם במהלך היום (אחד בבוקר ואחד בערב). במהלך השבוע הראשון לטיפול באפקסור יש לעקוב אחרי מצבו של המטופל ולתעד כל שינוי. במידה ולא נצפית הקלה, ניתן להעלות את המינון באופן הדרגתי. כך לדוגמה לאחר עשרה ימים ללא שיפור ניתן להגדיל את המינון למאה וחמישים מיליגרם (שתי מנות של 75 מ"ג האחת).
המינון הגבוה ביותר הוא 375 מ"ג אך לא ניתן להגיע אליו בבת אחת או במהירות אלא רק באופן הדרגתי מאוד ורק תחת פיקוח של רופא. כמו כן יש לציין שכל עלייה במינון צריכה לקבל את אישורו של הרופא המטפל. בדרך כלל חולפים לפחות שבועיים מרגע התחלת הטיפול ועד שניתן להבחין בתוצאות כלשהן או בהשפעה כלשהי לכל הפחות.
במהלך הטיפול חל איסור מוחלט על צריכת אלכוהול ומאחר והתרופה עלולה לפגוע בערנות, מומלץ להימנע מנהיגה או מהפעלה של כלים כבדים.
תופעות הלוואי של השימוש באפקסור
לשימוש באפקסור ישנו מגוון רחב של תופעות לוואי שחשוב להיות ערים אליהן. לפני תחילת השימוש על הרופא שרושם את התרופה לפרט באוזני המטופל בנוגע לתופעות הלוואי האפשריות על מנת שיהיה מודע אליהן.
כמו כן, על המטופל לקרוא בעיון את העלון לצרכן לפני התחלת השימוש בתרופה. חלק מתופעות הלוואי נפוצות יותר וחלקן נדירות יחסית. כמו כן חלק מתופעות הלוואי דורשות התייחסות רפואית מידית. להלן חלק מתופעות הלוואי האפשריות:
- תופעות לוואי שכיחות – יתר לחץ דם, חולשה גופנית, נדודי שינה, יובש בפה, בעיות שפיכה, ראייה מטושטשת, אובדן של התיאבון, סחרחורות, עצבנות ונטייה לרגזנות, הזעה מוגברת, חרדה, שלשול, בחילה, כאבי ראש ועוד.
- תופעות לוואי נדירות יותר, המתרחשות בקרב אחוז אחד עד שישה אחוז מהמטופלים לכל היותר – ירידה משמעותית ברמת החשק המיני, אובדן משקל לא רצוני או עלייה לא מוסברת במשקל, בלבול ואובדן אוריינטציה, הטלת שתן מוגברת, חלומות חריגים, שינויים בחוש הטעם, עלייה בכולסטרול ועוד.
- תופעות לוואי חריגות המופיעות בפחות מאחוז אחד מהמשתמשים – הפרעות בקצב הלב, אסטמה, נשירת שיער, דום נשימה בשינה, כיבים בפה, כאבי חזה, פרכוסים ועוד.
- תופעות לוואי המחייבות הערכה רפואית דחופה – הופעת בצקות באזורים שונים בגוף, אובדן הכרה ופרכוסים, חוסר יכולת לתת שתן או קשיים במתן שתן, הקאות חמורות, חום גבוה, צהבת, התפרצויות רגשיות ושינויים חדים במצב הרוח שלא הופיעו קודם לכן או תגובות אלרגיות כמו למשל נפיחות בפנים, חרלת, גירוד או פריחה בעור, קשיי נשימה או קשיי בליעה ודימום בקיבה.