ניתוחי עמוד השדרה

עמוד השדרה האנושי הוא לא פחות מפלא הנדסי. הוא מורכב מ-24 חוליות הממוקמות בין הצוואר למותן ומשמונה עד עשר חוליות נוספות שחלקן מאוחות בעצם העוקץ ובעצם העצה. בין החוליות ניתן למצוא מפרקים נעים והן מופרדות זו מזו על ידי דיסקים בין חולייתיים העשויים מסחוס.

עמוד השדרה עשוי לסבול ממגוון רחב ביותר של נזקים, בין השאר משום שהוא ממוקם בסמוך מאוד לעור אך גם בשל העובדה שהוא נאלץ להתמודד עם עמוסים כבדים באופן קבוע. בין היתר הוא עשוי לשבור משברים בחוליות, פריצת דיסק, זיהומים מסוגים שונים ועוד. במקרים רבים הפתרון הטיפולי המוצע לחולים הסובלים מבעיות בעמוד השדרה, הוא ניתוח בעמוד השדרה.

פגיעות טראומה בעמוד השדרה

לעמוד השדרה ישנם שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על חוט השדרה, יציבות ותנועתיות. המבנה הייחודי של חוליות עמוד השדרה באזורים השונים מאפשר את ההתאמה של המינון המתאים בין יציבות לתנועתיות. כך לדוגמה באזור הצווארי התנועתיות רבה יחסית לאזור החזה. פגיעות טראומה בעמוד השדרה מסכנות את שלושת התפקידים: גם פגיעות קלות יחסית יכולות למשל לגרום לכיווץ לא רצוני של שרירי הצוואר לצורך העניין ולהוביל לפגיעה בתנועתיות. חבלות חמורות יותר יכולות לגרום לשברים בחוליות וכתוצאה מכך לפגוע ביציבות של עמוד השדרה ושל הגוף כולו.

מעבר לכך פגיעות טראומה בעמוד השדרה עשויות לגרום לבעיות עצביות מגוונות בכל מצב שבו הן פוגעות ביעילות ההגנה על חוט השדרה. פגיעה חמורה בעמוד השדרה הצווארי עשויה אף להוביל לחולשה או שיתוק של כל ארבע הגפיים. בניתוח לטיפול בסובלים מפגיעת טראומה בעמוד השדרה ניתן לבצע קיבוע פנימי או קיבוע חיצוני, להסיר דיסקים פגועים ולהחליפם בדיסקים מלאכותיים ועוד. במקרים מסוימים ניתוח לטיפול בפגיעות טראומה בעמוד השדרה צריך להתבצע בבהילות כניתוח חירום, על מנת למנוע נזק נוירולוגי פרמננטי.

ניתוחי תיקון לניתוחים שכשלו בעמוד השדרה

למרות שבתחום ניתוחי הגב חלה התקדמות משמעותית במיוחד בעשורים האחרונים, עדיין לא כל הניתוחים מסתיימים בהצלחה. במקרים מסוימים לא נלקחו בחשבון גורמי סיכון מסוימים לפני הניתוח, במקרים אחרים הניתוח בוצע ברשלנות וכיו"ב. כישלון של הניתוח יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר בגרימה של נזק חדש שלא היה קיים ערב הניתוח, בהיעדר שיפור במצבו של המטופל (הבעיה המקורית שלשמה בוצע הניתוח לא טופלה) ועוד. במקרים רבים מעין אלה, טיפול הבחירה שיוצע לחולים הוא ניתוח נוסף. מטרת ניתוח התיקון היא לטפל בבעיה המקורית שלשמה בוצע הניתוח הראשון ו/או לטפל בבעיה החדשה שנוצרה בעקבות הניתוח.

עיוותים ומומים בעמוד השדרה / עקמות ועיוותים של עמוד השדרה

עיוותים ומומים בעמוד השדרה יכולים להיות מולדים או נרכשים, להופיע סמוך ללידה או להתפתח בשלב מאוחר יותר במהלך החיים. השאיפה המרכזית בכל מקרה שבו מאובחן חולה הסובל מעיוות או מום בעמוד השדרה היא לטפל בבעיה באופן שמרני. זאת כיוון שככול שהטיפול שמרני יותר, כך הסיכוי לסיבוכים ותופעות לוואי, נמוך יותר בהתאם. כמו כן הטיפולים השמרניים לרוב זולים יותר בהשוואה לניתוחי עמוד השדרה ומובן שגם כרוכים בפחות סבל למטופל.

לפיכך הגישה לטיפול במומים ועיוותים של עמוד השדרה היא להתחיל מהטיפול הקל ביותר האפשרי ובמקרה של חוסר תגובה או שיפור, להתקדם "מהקל אל הכבד". בסופו של דבר, נכנסת לתמונה האופציה הכירורגית אם כי ישנם מקרים שבהם הניתוח הוא טיפול הבחירה, שכן ברור מראש שהטיפולים השמרניים אינם רלוונטיים וכי לא תהיה בהם תועלת. עקמת היא דוגמה טובה לבעיה בעמוד השדרה שבמצבים החמורים ביותר מצדיקה מעבר של ניתוח, במקרים שבהם הטיפולים השמרניים לא הביאו לשיפור משביע רצון.

ניתוח בטכניקת גישה צידית בעמוד השדרה

DLIF או XLIF, היא טכניקה ניתוחית זעיר-פולשנית המספקת למנתח גישה נוחה לחלק הקדמי של עמוד השדרה לצורך ביצוע ניתוחים כמו קיבוע חוליות או הסרת דיסק בין חולייתי. בגישה זו המנתח לא פוגע בחלק האחורי של החוליות או בשרירי הגב האחוריים כדי להגיע לאזור הניתוח. בגישה הפתוחה, יש לבצע חתך נרחב באזור הבטן של המטופל, להסיט את המעיים ולשחרר כלי דם גדולים כדי להגיע לאזור הניתוח. בגישה הצידית לעומת זאת, בזמן שהמטופל שוכב על הצד, מבוצע חתך באורך של שלושה ס"מ בלבד בדופן הצידית של הבטן. לפיכך המנתח לא צריך להסיט איברים פנימיים או כלי דם גדולים כלל.

השיטה הצידית נחשבת לבטיחותית יותר, כרוכה בפחות תופעות לוואי או סיבוכים כמו אובדן דם משמעותי או פגיעה באיברים פנימיים אך למרבה הצער, לא ניתן לבצע אותה בכל המנותחים כולם. אי לכך, לפני הבחירה בטכניקה זו יש לבדוק את מידת ההתאמה של המטופל לניתוח. כמו כן לא כל מנתח גב מחזיק במיומנות ובציוד הדרושים לביצוע ניתוחי עמוד שדרה בגישה הצידית.