כאבי שרירים וכאבי גרון – אלו תסמיני מחלת האבולה

אבולה, הנקראת גם "קדחת דמומית מאבולה", היא מחלה זיהומית שלא נחשבת כיום לשכיחה יותר מדי ושאינה קיימת במחוזותינו. זהו נגיף קטן, בצורה המזכירה תולעת, שחשוב מאוד להכיר על רקע הסיבוכים האפשריים שלו וסכנת החיים המוחשית עבור החולים בו. אחוזי התמותה כתוצאה מהמחלה הם גבוהים בכל קנה מידה: בחלק מזני האבולה, מדובר אפילו בכ-90% תמותה. גם בזנים אחרים מדובר באחוזי תמותה לא מבוטלים, שעשויים להגיע לכ-50-40%.
במאמר הבא נציג בפניכם את כל מה שכדאי לדעת על אבולה, בתקווה שהמידע הזה יישאר אך ורק על הכתב.

מהי מחלת האבולה?

אאבולה היא מחלה זיהומית נדירה, שזוהתה בפעם הראשונה ב-1976 ליד נהר האבולה שבזאיר, אפריקה (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). המחלה קטלה באותה התפרצות 340 נפשות, ובשנים שחלפו מאז זוהו באפריקה כמה התפרצויות מזני הווירוס השונים. עד 2013, למשל, דווח על 2,387 אנשים שאובחנו כחולי אבולה, 1,590 מתוכם נפטרו. במהלך השנים היו מקרים בודדים מאוד של אבולה מחוץ לאפריקה, למשל בספרד או בארצות הברית.

המחלה נגרמת עקב נגיף האבולה, שהידבקות בו טומנת בחובה כמה תסמינים חמורים מאוד. בדרך כלל יופיעו בשלבים הראשונים תסמינים "כלליים" יחסית, לרבות כאבי גרון, כאבי שרירים וחום. בשלב הזה לכן קשה מאוד לאבחן את המחלה, כאשר פעמים רבות מבלבלים אותה עם מחלות נפוצות אחרות.

בשלבים מאוחרים יותר, כאשר המחלה מתקדמת ונעשית חמורה יותר, עלול האדם החולה לחוות הקאות, שלשולים ובעיות גופניות אחרות. הנגיף עלול לגרום לדימומים באזורים שונים בגוף, הן דימומים פנימיים והן חיצוניים, עד לסכנת חיים מוחשית. הנגיף למעשה מתפשט ומתרבה בגוף, עלול להגיע לכל איבר ולגרום לדימום מכלל הפתחים שאפשר לחשוב עליהם: אף, פה, אוזניים, עיניים, פי הטבעת ועוד. יש זנים של המחלה בעלי מהלך מהיר מאוד, מרגע ההתפרצות שלה, כך שייתכן שהאדם ימות תוך שבועיים ימים בלבד.

כיצד אבולה עוברת מאדם לאדם?

אחת הסיבות לכך שאבולה אינה גורמת לקטסטרופה עולמית, כמו נגיף הקורונה, היא שהמחלה עוברת בעיקר במגע ישיר ולא דרך הנשימה. ניתן להידבק בה במגע עם נוזלי גוף של אדם חולה, בדומה לאיידס, או לחלופין דרך שימוש במחטים נגועים. ייתכן מאוד שאדם שאוכל בשר נגוע בנגיף עלול להידבק.

למחלה תקופת דגירה שעשויה להגיע לשלושה שבועות. בדרך כלל הזיהוי שלה ייעשה רק עם הופעת התסמינים החמורים יותר, בראשם הדימום המזוהה איתה. את האבחנה הסופית של אבולה מבצעים בבדיקת דם, במסגרתה ניתן לראות מהי כמות הנוגדנים למחלה הקיימת בגוף האדם.

כיצד מטפלים באבולה?

בדומה לנגיפים קטלניים אחרים, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אבולה היא פשוט לשמור על ממד הזהירות שימנע התפרצות נרחבת של הנגיף, ובטח שגם יציאה שלו מיבשת אפריקה. עד כה נראה שהמאמצים האלו נושאים פרי.

הטיפול עצמו היה מבוסס עד לפני כמה שנים אך ורק על טיפולים תומכים, שהמטרה שלהם היא להקל על התסמינים שהאדם חווה ולהקטין את הסיכויים לסיבוכים מהם. מדובר כאן בתרופות סטנדרטיות להפחתת חום, שיכוך כאבים הנובעים מהמחלה (דוגמת כאבי גרון וכאבי שרירים) או מתן נוזלים.

בשנת 2014 חל שינוי משמעותי בהתמודדות עם מחלת האבולה, עם פיתוח של תרופה ראשונה על ידי ארצות הברית. התרופה, העונה לשם ZMapp, נוסתה בתחילה על קופים ולאחר מכן על בני אדם. התרופה עדיין לא הוכחה כיעילה באופן מלא, והייצור שלה הוא עדיין נקודתי. בשנים האחרונות שמענו על מאמצים לפיתוח חיסון עבור מחלת האבולה, כך שייתכן מאוד שנשמע על חדשות מעודדות גם בעניין הזה בשנים הקרובות.

מקורות ולקריאה נוספת:
Ebola Virus Disease – World Health Organization
A review on the Ebola virus, outbreak history and the current research tools to control the disease

אולי יעניין אותך גם:

דלקת קרום הלב – כאב הנגרם מדלקת בקרום הלב