המיניסקוס הוא שם כולל לשני איברים זעירים, בצורת סהרון, הנמצאים במדורים הפנימיים והחיצוניים של הברך.
הם מיועדים לקחת חלק מרכזי בתהליך בלימת הזעזועים של הברך, לפזר את המשקל בצורה נאותה ולהפחית את החיכוך שלה בעת המגע עם הקרקע. קרע במיניסקוס הוא בעיה נפוצה במיוחד, שהשכיחות שלה עולה פלאים החל מהעשור החמישי לחייו של האדם.
למרות שיש בעיות אורתופדיות וגופניות חמורות יותר מאשר קרע במיניסקוס, עדיין אנשים הסובלים ממנו צפויים לחוש כאבים והפרעה בתפקוד היום-יומי שלהם.
דפוסי הכאב של קרע במיניסקוס
קרע במיניסקוס כולל מספר תסמינים עיקריים המזוהים איתו. לצד נפיחות או הגבלה של התנועה, הנובעת מהקושי האפשרי ביישורה של הברך או בהליכה, צפויים להופיע כאבים בעלי מספר דפוסים. הכאב הנובע מקרע במיניסקוס עלול להיות חד ופתאומי, אם כי יש אנשים המדווחים על כאבים מתמשכים או אפילו "כרוניים" במובן מסוים. בנוסף יש אנשים אצלם הקרע במיניסקוס לא מביא כלל לכאבים, לפחות בשלבים הראשונים שלו, מה שמקשה מאוד על אבחון הבעיה.
בדרך כלל נבחין בקרע כאשר דרגת החומרה שלו תעלה, מה שיכניס לתמונה תסמינים אחרים שלא הופיעו קודם לכן. אופי הכאבים וגם המיקום שלהם צפויים להשתנות, כאשר עם התרחבות הקרע הם עלולים להגיע לחלק הקדמי של הברך.
אנשים הסובלים מכאבים בדפוס זה צפויים לחוש אותם במידה ניכרת כאשר הם מתרוממים לאחר ישיבה ממושכת או לחלופין עולים במדרגות. תופעות אחרות שעלולות להצביע על קרע במיניסקוס הן "בריחת" הברך במהלך ההליכה או דלדול ראשו הפנימי של השריר הארבע ראשי.
דרכי האבחון של הבעיה
אבחון קרע במיניסקוס משלב בין מספר פעולות הנעשות על ידי הגורם הרפואי המוסמך. בדומה למצבים רפואיים אחרים רבים, גם כאן נעשה תשאול של המטופל במטרה לראות את ההיסטוריה הרפואית שלו ואת התסמינים שהוא חווה בנקודת הזמן הנוכחית, בעיקר בכל הנוגע לכאבים, לנפיחות או לקשיים בביצוע פעולות שונות.
הבדיקה הפיזיקלית הנעשית על ידי הרופא המאבחן כוללת שני מבחנים ייעודיים, שמטרתם היא לראות האם במהלך סיבוב השוק יופק כאב. לאחר הבדיקות האלה ניתן לקבל מושג מסוים לגבי היווצרות הקרע, כאשר את התמונה ממשיכים לרוב אמצעי אבחון אחרים – ובעיקר בדיקת MRI. כל אלו יכולים להצביע לא רק על עצם הקרע במיניסקוס אלא גם על הדפוסים ודרגת החומרה שלו, כך שניתן יהיה להתאים אליו את הטיפולים.
כך מטפלים בקרע במיניסקוס
חלפו עשורים רבים מאז התקופה בה הגישה הרפואית הרווחת הייתה שהסרת המיניסקוס, עקב החשיבות הפחותה שלו, יכולה לפתור את הבעיה. כיום, כאשר ידועה החשיבות של המיניסקוס והצורך לשמור ולהגן עליו (מחקרים למשל הראו שהסרת המיניסקוס מגדילה בצורה משמעותית את הסבירות להחלפת מפרק ברך), השתנתה התמונה הטיפולית בצורה דרסטית.
הטיפול המרכזי הנעשה כיום לקרע במיניסקוס הוא מה שמוגדר "שמרני". הוא מבוסס בעיקר על טיפולים פיזיותרפיים ונטילת נוגדי כאבים או דלקות. טיפולי הפיזיותרפיה ייעשו במטרה להשיב לברך את טווח התנועה שלה, להפחית את מידת הנפיחות ובאופן כללי לשמור על רמת התפקוד של המפרק. התרופות מיועדות להתמודד בעיקר עם התסמינים המזוהים עם קרע במיניסקוס, במטרה להפוך את חודשי ההתמודדות עם מצב לפשוטים פי כמה. בדרך כלל מומלץ להשתמש בתרופות מהסוג הזה לטווח קצר עד בינוני עקב ההשפעה השלילית האפשרית שלהן על הגוף ותופעות הלוואי הכרוכות בהן.
טיפולים כירורגיים יכולים להיעשות במקרים חמורים, או כאשר הטיפולים שניתנו בקו ראשון לא הוכיחו את עצמם כיעילים. את התמונה משלימים טיפולים מגוונים מקשת הרפואה המשלימה, שהפופולאריות ואף הלגיטימציה שלהם עלו משמעותית במהלך השנים.
