תסמונת המעי הרגיז היא מצב רפואי הכולל תדירות גבוהה של כאבי בטן, שלשולים ועוויתות ללא הסבר חד משמעי. מדובר בכאבים לא נעימים שמגיעים מהמעי הגס הכוללים התכווצויות, גזים ונפיחות ברמות חומרה משתנות.
אוסף הבעיות האלה נגרם בגלל בעיה עצבית הגורמת לרגישות יתר של המעי שגורמת לשלשולים רבים ותופעות נוספות. תסמונת המעי הרגיז תוקפת 1 מתוך 5 אנשים בארה"ב, וכוללת ילדים ומבוגרים כאחד, כאשר נשים חשופות יותר לסימנים השונים.
גורמים לתסמונת המעי הרגיז
עדיין לא ממש ידוע המנגנון המדויק של תסמונת המעי הרגיז, אך ברור לכולם שאכילת סוגי מזון מסויימים ואורח חיים מתוח מהווים "טריגרים" להתפרצות הסימפטומים.
במצב הנורמלי, המזון נע לאורך המעי הגס בקצב מסויים עד יציאתו החוצה כצואה. בזמן זה המעי הגס סופג מים ומלחים, ומאפשר למזון לצאת החוצה באופן מסודר.
בתסמונת המעי הרגיז, תנועת המעי מתבצעת באופן לא תקין, כנראה בגלל בעיה רגישות יתר עצבית, והמזון נע לאורך המעי בצורה מהירה מדי, ולכן, ספיגת המים לא מתבצעת כהלכה ונגרמים שלשולים. ניתן לראות שאין למעי הגס מספיק זמן לספוג את כל הנוזלים, וכתוצאה הצואה יוצאת מימית יותר ובתדירות גבוהה יותר.
אבחון תסמונת המעי הרגיז
אבחנת תסמונת המעי הרגיז אינה פשוטה, מפני שאוסף הסימפטומים דומה מאוד למחלות אחרות כמו מחלת קרוהן, Ulcerative Colitis, או רגישות ללקטוז. לכן, על מנת לאבחן את תסמונת המעי הרגיז הולכים על דרך השלילה. הימצאות חום, אבדן משקל, דם בצואה או כאב חמור יכולים לשלול את תסמונת המעי הרגיז ולהצביע על בעיה חמורה יותר.
לצורך אבחנת תסמונת המעי הרגיז, הסימנים צריכים להימשך 12 שבועות לפחות, ובדרך כלל כאב הבטן מוקל לאחר היציאה. במקרים בהם האבחנה קשה, ניתן להשתמש בבדיקות נוספות כמו צילומי רנטגן, בדיקות דם, אנדוסקופיה וכו' על מנת להעריך את מצב המעיים ותנועתם.
הטיפול בתסמונת המעי הרגיז
נכון להיום, לא קיים טיפול יעיל שמוביל לריפוי של תסמונת המעי הרגיז, אך למרות זאת ניתן לשלוט היטב במחלה ולהפחית באופן משמעותי את הסימפטומים השונים. הטיפול מתבסס על שינויים בתזונה, תרגול להפחתת המתח הנפשי וטיפול תרופתי.
השינוי בתזונה – הבסיס לשיפור המצב
שינוי התזונה לתזונה "נוחה" יותר למעי הגס, עוזר באופן משמעותי להקלה על הסימפטומים ולשיפור איכות החיים. בהתחלה, מנסים לבודד את סוגי המזון השונים על מנת לנסות לגלות איזה מרכיב תזונתי מעורר את הופעת הסימפטומים.
סוגי המזון המועדים לכך הם דגנים, מוצרי חלב, שוקולד וקפאין, ובכל פעם מנסים להפחית את צריכת אחד מהם, ולבדוק האם נגרמה הפחתה של הפריסטלטיקה במעי וירידה של תדירות השלשולים. בדרך כלל, מנסים להוריד את כל אחד ממרכיבי המזון באופן נפרד ולא את כולם ביחד, על מנת לראות אם הרגישות קשורה לרגישות לסוג מסויים של מזון, ולשנות את התזונה בהתאם.
באופן כללי, אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז מתבקשים לשתות הרבה מים, כפיצוי על אובדן הנוזלים הרב ביציאות, ולאכול מזון עשיר בסיבים ללא שומן על מנת להקל על המעיים.
לעומת זאת, על האנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז להימנע ככל שניתן ממשקאות מוגזים, אלכוהול, קפאין, מזון שמן וחריף ועישון. כמו כן, על הארוחות להיות קטנות ומשביעות וכדאי להקפיד להימנע ממזון שגורם גזים (כמו שעועית ושאר קטניות).
הפגת לחצים וטיפול תרופתי
בעזרת תרגול מתאים ואנשי מקצוע מנוסים, ניתן לפתח טכניקות להפגת לחצים ולהפחתת המתח הנפשי. כבר הוכח במחקרים שונים ששינוי אורח החיים לרגוע יותר, משפר באופן משמעותי את הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז ואת איכות החיים.
אם לא מצליחים לשפר את המצב, נאלצים להשתמש בתרופות סימפטומטיות, כמו תרופות להפחתת פעילות המעיים, תרופות נגד שלשולים ונוגדי דיכאון.
ראו גם: