כאב כרוני מוגדר ככאב אשר מופיע אך לא נעלם, גם מעבר לזמן המצופה להחלמתו של המטופל. במקרה של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), הכאב עלול להישאר זמן ממושך לאחר ריפוי המחלה. בדרך כלל הוא יהיה מאופיין בכאב עצבי, אשר מפריע אפילו כאשר נוגעים בעור.
שלבקת חוגרת נגרמת, למעשה, מהתפרצות הווירוס האחראי גם להתפרצות אבעבועות רוח (varicella-zoster). הווירוס עלול להישאר באופן רדום בגופי העצב בגוף, ולהתפרץ שוב כאשר המערכת החיסונית ירודה או לא מתפקדת. כאשר הנגיף מתפרץ בפעם השנייה הוא יגרום, בדרך כלל, נזק למערכת העצבים בנוסף לפריחה והופעת שלפוחיות.
הכאב נובע מעצם הפגיעה בעצבים, ולפעמים ממשיך כתוצאה מסיבוכי המחלה כמו פגיעות עצביות בפנים (ניראלגיה טריגמינלית). ההערכה היא כי שליש מהחולים בשלבקת חוגרת, יסבלו גם מסיבוכיה.
הטיפול המיידי בכאב
שלבקת חוגרת גורמת לכאבים חזקים מאד, עד כדי חוסר יכולת לפעול ברמה היומיומית. לפיכך, הטיפול בכאב זה חייב להיות אגרסיבי, יעיל ודחוף. הטיפול הראשוני יהיה פרמקולוגי ויכלול תרופות נוגדות דלקת ואופייאטים.
לפעמים, יימצא הרופא לנכון לרשום גם תרופות הניתנות באופן אחר גם לאפילפסיה. טיפול זה הינו משלים לטיפול הניתן כנגד מזהם המחלה, על ידי אציקלוויר (acyclovir).
הכאב הכרוני המופיע לאחר שלבקת חוגרת יכול להימשך מספר שבועות, חודשים ואף שנים לאחר הופעת המחלה.
כאב זה נובע גם הוא מכאב עצבי ונקראPostherpetic neuralgia (PHN). בשלב זה, המטופל עלול לסבול מחוסר תחושה, עיקצוץ וגירוד.
- פארצטמול – הידוע כאקמול או דקסמול ניתן גם ללא מרשם רופא, ויכול להילקח על פי מינון המותאם למשקל גופו של המטופל.
- תרופות מוגדות דלקת (NSAID) – כמו נורופן, אדוויל או אדקס, ניתנות אף הם ללא מרשם רופא. יש להיזהר כאשר הן נלקחות במצבים של כיב קיבה, בעיות בכבד או לחולי אסתמה. כמו כן, הן אינן מותרות לנשים בהריון.
- אופיאטים – תרופות כמו קודאין, קודיקל ודומיהן עשויות להתמודד עם כאבים חזקים יותר. תרופות אלו ניתנות באמצעות מרשם רופא, ועל פי מצבים מיוחדים.
- נוגדי דיכאון – תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע להפחתת כאב כרוני וחזק. בדרך כלל, תרופות אלו יילקחו לפני השינה, ויש לבדוק קונטרה אינדיקציה עם תרופות אחרות הנלקחות באופן כרוני. תרופות אלו עשויות לכלול תרופות כמו אלטרול, טופרניל, נורטילים ועוד. יש לשים לב, כאשר נוטלים תרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון לתופעות לוואי פוטנציאליות כמו עצירות, אי מתן שתן, בעיות ראייה, יובש בפה ועוד.
- תרופות אנטי אפילפטיות – בדרך כלל תרופות אלו ניתנות כנגד התקפים אפילפטיים הנגרמים ממחלת הנפילה. הסברה היא כי תרופות אלו נמצאו יעילות גם כנגד כאבים הנגרמים משלבקת חוגרת, עקב השפעתם על הפעילות העצבית במוח. תרופות אלו כוללות תרופות כמו גאבאפנטין, נאורונטין ועוד. תופעות הלוואי הפוטנציאליות של תרופות אלו עלולים לכלול כאבי ראש, שלשול, יובש בפה ונפיחות ברגליים.
- תרופות אנטי ויראליות – תרופות אלו לא פועלות באופן ישיר כנגד הכאבים, אלא הן אמורות להפסיק את התרבות הנגיף, ובאופן עקיף על ידי הבראת הגוף, לסייע גם לכאבים. תרופות אלו עשויות לקצר את משך המחלה ואת הסימפטומים מהם סובלים. תרופות אלו נלקחות כשלושה ימים מיום הופעת הפריחה. התרופות כוללות את אציקלוויר, זובירקס, ולטרקס ועוד.