אבחון טיפול ומניעה

הסתיידות בחולי כליה

הסתיידותאחד הסיבוכים הנפוצים והחשובים אצל חולי אי ספיקת כליות היא בעיה באיזון האלקטרוליטים בדם. אחד מהתפקידים המשמעותיים ביותר של הכליה הוא שמירה על מאזן אלקטרוליטים תקין והפרשת העודף לשתן. במצבים של אי ספיקת כליות, הפרשת האלקטרוליטים לשתן לא מתבצעת כשורה ומופיע עודף של אלקטרוליטים, המתבטא בעיקר בעודף נתרן, אשלגן, זרחן וסידן.

אחת הבעיות השכיחות אצל חולי כליה (ובמיוחד אצל מטופלים בדיאליזה) היא עודף סידן וזרחן בדם. במקרים אלה, הסידן והזרחן לא מתפנים היטב אל השתן, ולכן מופיע עודף ברמתם בזרם הדם. עודף הסידן והזרחן עלול לגרום להסתיידות – קשירת המולקולות זו לזו ויצירת גבישים אשר בסופו של דבר שוקעים במקומות שונים בגוף ועלולים לגרום לנזקים משמעותיים.

היכן מופיעות ההסתיידויות?

גבישי הסידן יכולים לשקוע בכל מקום בגוף, והמקומות העיקריים לשקיעת עודפי הסידן הם:

מי נמצא בסיכון לפתח הסתיידויות?

כמעט כל חולה כליות הסובל מתפקודי כליה שאינם מושלמים נמצא בסיכון להפרעה באיזון האלקטרוליטים ולפתח הסתיידות. ככל שהמצב הכלייתי גרוע יותר, כך גם הסיכון להסתיידויות עולה, ועל כן חשוב מאוד לעקוב אחר המצב ולהתחיל דיאליזה בזמן. יש לציין שדיאליזה אינה פותרת את הבעיות השונות ואינה מונעת את ההפרעות האלקטרוליטריות, אבל בעזרתה ניתן לאזן טוב יותר את רמות האלקטרוליטים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.

מניעת הסתיידות

מכיוון שהסתיידויות מופיעות לאחר פרק זמן ארוך של הפרעה באיזון האלקטרוליטים, חשוב להקפיד למנוע אותן משלב מוקדם של הפגיעה הכלייתית. אי לכך, לחולי כליה חשוב מאוד להקפיד על טיפול רפואי ואורח חיים מתאים על מנת למנוע את הסיבוכים:

ראו גם:

כאבים בכליות – מהן הסיבות וכיצד לטפל?

אבנים בכליות – כיצד מתמודדים עם הכאב?

Exit mobile version