דלקת בגיד אכילס היא מצב בו מופיע תהליך דלקתי בגיד, הגורם לתחושת כאב קשה ולהפרעה בטווח התנועה.
הדלקת בגיד אכילס היא בדרך כלל פציעת ספורט, אשר אופיינית לעוסקים בריצה, קפיצה ופעילות מאומצת נוספת המערבת את כפות הרגליים.
חשוב לציין שדלקת בגיד אכילס יכולה להיות מצב חוזר ואף כרוני, ולכן חשוב לטפל בה בצורה טובה ולשמור על הגיד מפני נזקים עתידיים.
סימנים של דלקת בגיד אכילס
הכאב שנגרם כתוצאה מדלקת בגיד אכילס הוא כאב שמופיע באופן הדרגתי, ומוחמר עם הזמן. זהו כאב אופייני המופיע בצידה האחורי של כף הרגל מעל העקב, ומוחמר בזמן פעילות גופנית.
הכאב מופיע בעיקר בזמן טיפוס מדרגות, ריצת ספרינט ופעילות מאומצת אחרת, ושוכך עם הפסקת הפעילות. קיימים מקרים בהם מתבטאת רגישות מוגברת המלווה לנוקשות, אשר מופיעה בעיקר בבוקר ומוקלת לאחר פעילות.
מה גורם לדלקת בגיד אכילס?
דלקת בגיד אכילס מופיעה לאחר פעילות מאומצת של הגיד, אשר גורמת לקרעים מיקרוסקופים וליצירת תהליך דלקתי. גיד אכילס הוא אחד מהגידים החשובים של הרגליים, וכל פעילות מאומצת הגורמת למעורבות שלו יכולה להוביל בסופו של דבר לדלקת. קיימים מספר גורמים אשר יכולים להביא לדלקת בגיד אכילס:
- ריצה למרחקים ארוכים – בזמן ריצה גיד אכילס מופעל בצורה משמעותית, וכאשר אנשים העוסקים בריצה מגדילים את טווח הריצה שלהם, קיים סיכון לפגיעה בגיל אכילס.
- ריצה בשיפוע או טיפוס על מדרגות – אנשים שמתחילים לרוץ בשיפוע, הם גורמים למעורבות מוגברת של גיד אכילס ולסיכון לפתח דלקת.
- פעילות גופנית המערבת שינויי כיוון מהירים – ענפי ספורט כמו כדורסל, כדורגל או טניס מגבירים את הסיכון לדלקת בגיד אכילס. כפי שנאמר, תפקידו של גיד אכילס הוא לייצב את כף הרגל, ובענפי ספורט הכוללים שינויי כיוון, יציאה מהירה מהמקום ועצירות פתאומיות קיים סיכון להתפתחות דלקת, בשל מעורבות גדולה מאוד של הגיד.
- פעילות גופנית ללא חימום – חימום ומתיחות חיוניים להארכת שרירי וגידי הגוף ולהבאתם לתפקוד אופטימלי. ברגע שמתחילים בפעילות גופנית מאומצת ללא חימום, הסיכון לפתח דלקות בגידים, וביניהם גיד אכילס עולה באופן משמעותי ולכן חשוב מאוד להקפיד על חימום לפני פעילות גופנית.
דרכים לטיפול בדלקת בגיד אכילס
דלקת בגיד אכילס הוא מצב נפוץ ולא נוח, והטיפול בו כולל מספר שלבים. בדרך כלל מתחילים מטיפול שמרני, הכולל מנוחה וקומפרסים של קרח, ובמידה והכאב ממשיך עוברים לטיפול על ידי תרופות ופרוצדורות נוספות.
במקרים חריגים, ובעיקר בספורטאים מקצועיים, יש צורך בטיפול כירורגי במידה ושאר אפשרויות הטיפול מוצו ללא הצלחה. דרכי הטיפול העיקריות בדלקת בגיד אכילס הן:
- מנוחה – חשובה על מנת לאפשר לרקמת הגיד לנוח. במקרה זה מומלץ לנוח מספר שבועות, על מנת לאפשר החלמה מלאה של הגיד. קיימים מקרים בהם יומלץ אף לקבע את כף הרגל, על מנת למנוע שימוש בגיד בזמן ההליכה, וזאת על מנת לספק לו אפשרות החלמה טובה יותר. במהלך המנוחה, ניתן להשתמש בקומפרסים של קרח ורצוי להרים את הרגל למעלה.
- תרופות – על מנת לשכך את הכאב ולהפחית את התהליך הדלקתי, ניתן להשתמש בתרופות מסוגים שונים. התרופות הנפוצות ביותר הן משככי כאבים ממשפחת NSAID, כמו איבופרופן וולטרן הנמכרות ללא מרשם רופא, ואטופן וסלבקוקס הדורשות מרשם רופא. במקרים קשים, ניתן לבצע הזרקת קורטיזון לאזור הפגוע, בתקווה שהסטרואידים יגיעו לאזור המודלק ויעצרו את הדלקת.
- ניתוח – השלב האחרון של הטיפול בדלקת בגיד אכילס הוא טיפול כירורגי, בו מתקנים את הריפה הפגועה ומשפרים את תפקוד השריר. הטיפול הכירורגי מתאים לחולים שלא נהנו משיפור המצב לאחר הטיפול השמרני או אצל ספורטאים אשר סובלים מהדלקת באופן כרוני אשר משבית אותם מפעילות.