בדרך כלל כאב המגיע מטראומה שונה מכאב על רקע מחלה דלקתית כרונית, ולכן יש לדעת מאלו סימני כאב אסור להתעלם, ולהתייחס אל הכאב בצורה שונה.
על מנת לאבחן בצורה מהירה ונכונה את הכאב צריך לענות על השאלות הבאות:
- מתי הופיע הכאב – קיים הבדל בהתייחסות בין כאב שהופיע לאחר קבלת מכה או כאב שהופיע בהדרגה במשך חודשים. כמו כן, חשוב להבין האם הכאב הופיע בפתאומיות או בהדרגה, ולאיזה אירוע אחר נלווה הכאב המדובר.
- משך הכאב – כאב עשוי להופיע ולחלוף לסירוגין, ועל כן חשוב מאוד להבין כמה זמן הכאב נמשך. כאב חמור שנמשך מספר ימים מכוון לתהליך חריף ולעומת זאת כאב מתון שנמשך מספר חודשים מכוון יותר לתהליך כרוני.
- מתי הכאב מוחמר ומתי הוא מוקל– קיימת חשיבות רבה לשעות היום בהן הכאב מוחמר לעומת השעות בהן הוא מוקל. לדוגמא, כאב ונוקשות בשעות הבוקר מכוון יותר לכיוון ראומטי, ומצד שני כאב לאחר פעילות גופנית יכול דווקא לכוון לבעיה מכנית או שרירית. בנוסף, חשוב לדעת מתי הכאב מופחת, ואילו פעילויות במהלך היום מקלות על הכאב.
- סוג הכאב – סוג הכאב משפיע רבות על מקור האבחנה. לדוגמא, כאב חד "כמו סכין" מסמן דבר מסוים בעוד כאב עמום עלול להצביע על תהליך אחר.
- סימנים נלווים – כל סימן נוסף הנלווה לכאב יכול לעזור במהלך האבחנה. סימנים כמו הקאות משנים לגמרי את האבחנה כאשר מדובר על כאבי ראש, וכך גם סימנים אחרים כמו שלשולים, עייפות או הפסקה במתן שתן במקרים אחרים.
- השפעת הכאב על חיי היום יום – עצמת הכאב מתבטאת בדרך כלל לפי השפעתו על חיי היום יום. כאב שמעיר משינה או גורם לצליעה דורש בירור שונה מאשר כאב ש"ניתן לחיות איתו".
גילוי מקור הכאב
על מנת לגלות את מקור הכאב יש לבצע בדיקה פיזיקלית מקיפה ולהיעזר בבדיקות עזר. פעמים רבות הבירור לגבי מקור הכאב נמשך זמן רב, ולפעמים אף לא מזהים את מקור הכאב.
בדיקה פיזיקלית
במהלך הבדיקה הפיזיקלית מפעילים לחץ על אזורים שונים בגוף במטרה להבחין מתי נגרם כאב. במקרים של כאבי עצמות לדוגמא, המיקום המדוייק של הכאב חשוב על מנת לברר האם מקורו בטראומה.
כמו כן, מבצעים בדיקה לטווח התנועה במטרה לבדוק האם המפרקים מתפקדים כראוי והאם קיימת בעיה בהנעת הגפיים. במידה וקיימים כאבי בטן, מחפשים הגדלת איברים או מיקום ספציפי לכאב.
בדיקות דם
הרבה פעמים בדיקות הדם יכולות לגלות לנו את מקור הכאב ולהראות את הדרך לאבחנה. לדוגמא, במידה ומקור הכאב הוא תהליך דלקתי ניתן לראות עלייה במדדי הדלקת בבדיקות הדם.
במקרים אלה, נקבל עליה בערכי CRP, בשקיעת הדם ולעתים אף נראה עליה בספירת הכדוריות הלבנות.
כמו כן, במקרים שיש חשד למחלה אוטואימונית ניתן לחפש מרקרים של מחלות אוטואימוניות (כמו ANA או rheumatic factor) וסמנים נוספים שמעידים על מחלות על רקע זה.
הדמיה
בדיקות ההדמיה מאפשרות לנו להסתכל אל תוך רקמות הגוף ולזהות פתולוגיות בעצמות או ברקמות נלוות.
שבר בעצמות ייראה בצורה ברורה בבדיקת הרנטגן וגם דלקת במפרקים יכולה להתבטא בצילומים.
בנוסף, במקרים של כאבי בטן ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד במטרה לאבחן מצבים חמורים כמו אפנדיציטיס או בעיות נוספות.
מלבד זאת, במקרים שונים ניתן לבצע בדיקת CT שיכולה להעניק מידע רב לגבי שינויים אנטומיים פתולוגיים בגוף ובכך לספק לרופאים כיוון יעיל לגבי מקור הכאב.
ביופסיה וניקור נוזלים
פעמים רבות אין ברירה אלא לבצע ביופסיה או ניקור של נוזל המפרק במטרה לבדוק את מקור הכאב.
ביופסיה היא תהליך כירורגי בו לוקחים פיסת רקמה ובוחנים אותה במעבדה הפתולוגית תחת המיקרוסקופ.
בזכות הבדיקה הפתולוגית ניתן לאבחן שינויים ברמה המיקרוסקופית ובדרך זו להגיע לאבחנה.
מצב נוסף הוא ניקור נוזלים מהגוף, וזהו תהליך נפוץ במקרים של כאבי מפרקים. בדרך זו, ניתן לאבחן מחלות שונות על פי הרכב הנוזל ובכך לקדם את האבחנה והבירור.
מה צריך לעשות?
ברגע שמופיע כאב חשוב מאוד לחשוב בשלב ראשון מה גרם לכאב ומתי הכל התחיל. פעמים רבות חשיבה מעמיקה לגבי מקור כאב מצליחה להעלות את מקור הכאב וחוסכת בדיקות מעבדה מתקדמות ולא נעימות.
בנוסף, חשוב לספר לרופא המטפל על סוג הכאב, להסביר מתי הוא מופיע ומתי הוא מוקל – אלה פרטים חשובים מאוד שעוזרים בהגעה לאבחנה.
לאחר תחילת הטיפול חשוב מאוד לבדוק איזה טיפול נגד כאב הכי יעיל ובאיזה דרך הוא מוקל בצורה הטובה ביותר.
פעמים רבות קיים הבדל בתגובה לתרופות בין אנשים שונים, ומטופלים שונים מגיבים לסוגי טיפול בדרכים אחרות. חשוב לזכור שגם תגובה לטיפול קשורה לאבחנה הסופית של מקור הכאב, וכל מקרה של תגובה טובה לטיפול או חוסר תגובה צריכים להיות מדווחים לרופא במטרה לשנות את הטיפול או להתקדם באבחנה.