סוגי הרניה

סוגי הרניהבאופן כללי בקע או הרניה, הוא מונח רפואי המתאר בליטה לא תקינה של איבר דרך פגם ברקמות או באיברים שעוטפים אותו.

רבים בקרב הציבור הרחב מכירים בעיקר את הבקע המפשעתי, שכן כ-75% מכלל סוגי הבקעים, הם בקעים מסוג זה. יחד עם זאת, ישנו מגוון רחב ביותר של סוגי בקעים, שלא מתרחשים באזור המפשעה. במאמר שלפניכם נפרט בקצרה על סוגי הבקעים השונים.

בקע פנימי

בקע פנימי הוא בקע שנוצר בתוך הצפק. במצב זה לולאת מעי נכלאת בחור שנוצר במזנטריום של המעי אחרי ניתוח או באחת הגומחות של הצפק ובעקבות כך עשויה להתפתח חסימת מעי ואף איסכמיה של המעי, המובילה לנמק והתנקבות של המעי.

מעבר לגומחות התריסריון, גומחות המעי העיוור והגומחה שמאחורי המעי הסיגמואידי, שק השבר יכול לחדור גם דרך פגם באומנטום, פגמים שנוצרים סביב קולוסטומיות, פגמים במצע המעי במנותחי מעיים וקיבה ועוד.

התסמינים של בקע פנימי הם תוצאה של סיבוכי הבקע, הכוללים גירוי צפקי ו/או חסימת מעיים והטיפול משתנה בהתאם למיקום של הבקע ולסיבוך שהתפתח: מעי כלוא שאינו נמקי משחררים ממקומו ולאחר מכן סוגרים את הגומחה או את החור כדי למנוע חדירה נוספת ומעי נמקי יש לכרות ולאחר מכן לבצע פיום.

בקע בצלקת

כעשרה אחוז מהבקעים שמטופלים בבית חולים הם בקעים שמתפתחים בצלקת ניתוחית, הבאים לידי ביטוי בא-סימטריה בולטת ובמסה בולטת באזור הצלקת הניתוחית. הצלקת הניתוחית מהווה נקודת חולשה, דרכה יכולה לולאת מעי אחת או יותר לחדור ולבלוט בבירור מתחת לעור.

ישנו מגוון רחב של גורמי סיכון להתפתחות של בקע בצלקת כשבין היתר מדובר בהשמנת יתר, סיבוכים ריאתיים לאחר הניתוח הגורמים לשיעולים חזקים (ומעלים את הלחץ התוך-בטני), זיהומים בחתך הניתוחי (שגורמים לחולשת הפסציה ולניתוק של התפרים המעגנים אותה למקומה), מחלות ממאירות, שחמת הכבד, גיל מבוגר ועוד.

טיפול הבחירה באופן כללי הוא ניתוח שבו מחזירים את המעי למקומו ומניחים על הפתח רשת סינטטית או מותחים פסציה של שריר הבטן הישר מעל לפתח. במקרים שבהם אין אפשרות לנתח בשל סיכון גבוה או בשל חוסר הסכמה של המטופל לעבור ניתוח, ניתן לטפל שמרנית באמצעות חגורת בטן אלסטית.

בקע סרעפתי גולש

בקע סרעפתי גולש הוא בקע שמתרחש בעקבות חולשה של השרירים היוצרים את פתח המעבר של הוושט דרך הסרעפת. בקע זה מתאפיין במעבר של החלק העליון של הקיבה והחלק התחתון של הוושט לחלל החזה דרך הפתח הרחב יתר על המידה (תנועת הגלישה של הוושט והקיבה מבית החזה לחלל הבטן וחוזר חלילה, היא המקור לשמו של בקע זה). סוג זה של בקע סרעפתי מהווה כ-95% מכלל הבקעים הסרעפתיים הקיימים.

תסמיני הבקע הגולש מופיעים במקרים שבהם הבקע גורם לרפלוקס או דלקת בקיבה וכוללים צרבת, רגורגיטציה של נוזל חמוץ או מר בזמן שכיבה לאחר ארוחה, הפרעות בליעה וישנם הסובלים מדימומים על רקע ארוזיות בוושט.

הטיפול בבקע זה הוא לרוב שמרני וכולל מתן תרופות להפחתת חומציות הקיבה, להעלאת הלחץ בסוגר התחתון של הוושט ולשחרור הלחץ בשוער הקיבה. התיקון הניתוחי ייכנס לתמונה רק במקרים החמורים ביותר, שבהם הטיפול השמרני לא הביא להקלה.

בקע סרעפתי פארא-וושטי

בניגוד לבקע סרעפתי גולש, בקע פארא-וושטי הוא בקע שבו כל הקיבה עוברת לחלל בית החזה (ולא רק החלק העליון שלה) וכיוון שהצומת שבין הקיבה לוושט נותר בחלל הבטן, בשלב מסוים הקיבה מתהפכת. התסמינים של בקע זה כוללים כאבי חזה המזכירים תעוקת חזה, המתפתחים על רקע התנפחות הקיבה בזמן הארוחה. הכאבים גורמים לחולים רבים להמעיט באכילה ובעקבות כך, רבים מהם מגיעים למצב של תת-תזונה.

סיבוכי הבקע הפארא-וושטי מתפתחים בעקבות עלייה משמעותית בלחץ הקיבתי, שעשוי להוביל למשל לכיבים פפטיים, התנקבות הקיבה, הקאות דמיות, אנמיה כתוצאה מדימום מתמשך, פתלת של הקיבה, דימום מרירית הקיבה ועוד. בקע זה מטופל בניתוח שבו מחזירים את הקיבה למקומה בחלל הבטן, כורתים את השק הצפקי ותופרים את האזור עם תפרים שלא נספגים.

בקע סרעפתי מולד על שם Bochdalek

בקע סרעפתי מולד על שם Bochdalek הוא בקע שנחשב לשכיח יחסית בקרב תינוקות. בקע זה נוצר בעקבות הפרעה באיחוי של עלי הסרעפת, בחלקה האחורי-צדדי.

הסגירה הלא תקינה של פתח הסרעפת מובילה לחדירה של המעיים לחלל החזה ונוכחות המעיים בחזה גורמת לבעיות בהתפתחות התקינה של הריאה בצד הפגוע. התסמינים משתנים בהתאם לגודל מסת האיברים שחדרו לבית החזה ובאים לידי ביטוי בעיקר באי-ספיקה נשימתית.

אי ספיקה נשימתית ביילודים הסובלים מבקע זה יכולה להופיע כבר בלידה אך לרוב מתפתחת מספר שעות לאחר הלידה, לאחר שהתינוק בלע כמות מסוימת של מזון ואוויר.

בליעת המזון והאוויר גורמת להתרחבות של המעיים וכתוצאה מכך התינוק יסבול מכיחלון, נשימה מהירה ונשימה מאומצת. מצב זה מהווה סכנת חיים ולכן יש להפנות את התינוק לניתוח באופן בהול. במהלך הניתוח מחזירים את המעיים לחלל הבטן ותופרים את הפתח בתפרים שאינם נספגים.

שיעור התמותה בתינוקות עם בקע זה נע בין 20-12 אחוז ובתינוקות המאובחנים רק מספר ימים לאחר הלידה, שיעורי התמותה גבוהים אף יותר.

בקע פמורלי

בקע פמורלי הוא בקע הבוקע מתחת לרצועה המפשעתית, דרך התעלה הפמורלית. משם הוא ממשיך קדימה ובולט כמסה מתחת לקו המפשעה דרך הפוסה אובליס.

אם הבקע גדול יחסית, הוא עשוי להתמקם מעל לליגמנט המפשעה ובמקרים אלו ניתן לטעות באבחון ולקבוע כי מדובר בבקע מפשעתי. ברוב המקרים מדובר בבקע שאינו ניתן להחזרה ולרוב החולים ידווחו על אי נוחות בבטן ועל כאבי בטן עוויתיים אך בדרך כלל לא יהיו תלונות על כאבים מקומיים.

פורטל בנושא כאב

הפורטל המוביל בנושא כאב

אז מה היה לנו בכתבה:
כתבות נוספות בנושא
טיפול הומאופתי - התחילו את מסע הריפוי שלכם
דילוג לתוכן