אולקוס

אולקוס, או בשמו העברי כיב פפטי, הוא חור המתפתח בקיבה ובתריסריון וגורם לכאבים עזים ולהרגשה בלתי נעימה. במצב התקין, הקיבה היא איבר המכיל חומצה, ודפנות הקיבה מוגנות מפניה על ידי שכבת מוקוס.

במקרים חריגים, שכבת המוקוס נפגמת, ההגנה על רירית הקיבה יורד והחומצה מזיקה וגורמת להיווצרות כיב. במילים אחרות, הכיב הוא חור שנוצר בקיבה לאחר פגיעה בשכבת המוקוס המגנה על התאים.

הגורמים להיווצרות אולקוס

השחקנים הראשיים שתורמים להיווצרות הכיב הפפטי הם החיידק הליקובקטר פילורי ושימוש מוגזם בתרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAID).

הליקובקטר פילורי הוא חיידק אשר ננשא על ידי אנשים רבים ונמצא בקיבתם ובדרך כלל לא גורם לבעיות. עם זאת, אצל חלק מהאנשים, נשאות של החיידק הליקובקטר פילורי יגרום להתפתחות כיבים. החיידק הליקובקטר פילורי חי ברירית הקיבה והתריסריון ומצליח לשרוד בסביבה החומצית בזכות העובדה שהוא מפריש אנזים הנקרא אוריאז שמנטרל את החומציות.

כתגובה, הקיבה מפרישה יותר חומצה שגורמת לנזק לרירית ולהיווצרות כיבים. במקרה של כיב פפטי שנוצר על רקע נוכחות הליקובקטר פילורי, סילוק החיידק לצמיתות יכול לגרום להיעלמות הכיבים.

הקבוצה השניה של האנשים הסובלים מכיב פפטי הם אנשים המשתמשים באופן קבוע במשככי כאבים מסוג NSAID. מדובר בתרופות נפוצות ביותר כמו אדוויל, נורופן או וולטרן שמשמשות אנשים רבים באופן קבוע. מנגנון הפעולה של התרופות ממשפחת ה-NSAID פוגע בייצור שכבת המוקוס בקיבה, וכתוצאה מגביר את הסיכון להתפתחות כיבים.

לדוגמא, אנשים הסובלים מדלקת פרקים נאלצים לנטול משככי כאבים כאלה על בסיס קבוע, ולכן נמצאים בקבוצת סיכון לאולקוס.

אבחון אולקוס והגורמים לו

הדרך המקובלת היעילה ביותר לאבחן את כיב הקיבה היא על ידי אנדוסקופיה – הכנסת צינור גמיש המכיל מצלמה מהפה אל הקיבה ובדיקת רירית הקיבה לנוכחות כיבים. בדרך זו ניתן לאשש את החשש שאכן מדובר בכיב פפטי, ובמקרה הצורך אף לקבל ביופסיה של הכיב.

על מנת לאבחן את נוכחות החיידק הליקובקטר פילורי ניתן לבצע מבחן נשיפה לנוכחות החיידק או בדיקה לנוכחות אנטיגן החיידק בצואה. במידה ואכן מדובר בכיב קיבה על רקע הליקובקטר פילורי, יש כמובן לטפל בהתאם.

 טיפול באולקוס

בשנים האחרונות חל שיפור ביכולת הטיפול בכיבים הפפטיים, ונכון להיום ניתן להגיע באמצעות תרופות מסוגים שונים לריפוי מוצלח של רירית הקיבה והתריסריון לאחר כיב פפטי. הטיפול מתבסס על אנטיביוטיקה במקרה שהגורם לכיב הוא החיידק הליקובקטר פילורי, ובתרופות ממשפחת ה-PPI שמורידות את חומציות הקיבה במידה והכיב נגרם על רקע שימוש ב-NSAID.

תרופות ממשפחת ה-PPI

במקרה שהגורם להיווצרות הכיב הפפטי הוא חומציות של הקיבה, ניתן להשתמש בתרופות ממשפחת ה-PPI (Proton Pump Inhibitor) שמורידות את רמת החומציות בקיבה ובכך מונעות את היווצרות הכיבים. התרופות בעצם חוסמות את הפרשת המימן על ידי משאבות המימן, ובכך שומרות על PH הקיבה גבוה ומונעות את ההגעה לרמת חומציות גבוהה.

התרופות הנפוצות ממשפחת ה-PPI הן אומפראזול, אסומפראזול, לנוספראזול, פנטופראזול וראבפראזול, והן ננטלות במשך חודש עד חודשיים, בהתאם למצב הכיב. תופעות הלוואי של התרופות די סטנדרטיות וכוללות כאבי ראש, שלשולים, עצירות, בחילה, כאבי בטן, סחרחורת ולעתים פריחה.

תרופות אנטיביוטיות כטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי

החיידק הליקובקטר פילורי הוא חיידק חמקמק ותוקפני, ועל מנת לסלק אותו מרירית הקיבה, לא מספיק להשתמש באנטיביוטיקה מסוג אחד אלא יש להשתמש בשילוב של 2-3 סוגים של אנטיביוטיקות עם תרופות ממשפחת ה-PPI.

הטיפול המקובל הוא שילוב של 2 סוגי אנטיביוטיקה עם תרופה ממשפחת ה-PPI במשך שבוע ימים, ואכן אצל רוב החולים הטיפול מצליח והחיידק מחוסל. במידה והחיידק עדיין בקיבה, ניתן להוסיף סוג נוסף של אנטיביוטיקה או להגביר את המינון.

ראו גם:

צרבת

אבנים בכליות

נפיחות בבטן

פורטל בנושא כאב

הפורטל המוביל בנושא כאב

אז מה היה לנו בכתבה:
מעל 250,000 לקוחות כבר ראו!
השאירו פרטים ונחזור אליכם
דילוג לתוכן